שְפַתִּי

חַכּוֹךְ  בְּשִנֵּיךָ כֹּה וָכֹה

אִם קָשָה עַל קַרְקַפְתְּךָ שְֹפַתִּי

אִם קְרִיאוֹתֶיךָ מִילוֹתָי לוֹקְקוֹת עַל

הַדַּף, אַך אֶת טַעַמָן אֵינָן חָשוֹת.

אִם תִּשּוֹרְנָה שְעַרוֹתֶיךָ עַל עֲלֵי

מַחְבַּרְתִּי וּוְרִידִים לְמִצְחֲךָ יִבְלְטוּ

מֵעַל גַּבּוֹתֵיךָ וְזֵעָה תַּכְתִּים

אוֹתִיּוֹתָי, בְּעוֹד חוֹם רֹאשְךָ נוֹסֵק

אָז אַרְשֶה לְךָ לָנוּחַ.

שֵב וּקְרָא, אֱכוֹל תַּפּוּחַ.

דָלוֹק הַדְלֵק סִיגַריַית שֶקֶט

וְתִשְמַע סִפּוּר בָּרוּר.

אַך הֲבֵן, אַל תְּנַסֶּה, תְּפוֹש בְרֶוָּוח

מַחְשְבַתְךָ כִּי אֲנִי יָזוֹעַ יָזַעתִּי

בְּעֲבוּר לַחוּת עַל מִצְחֲךָ.

כִּי אֲנִי יַדוֹע יוֹדֵעַ מַה קָשָה הִיא הַשָפָה

מַה חוֹרְקוֹת כָּל תְּנוּעוֹתֶיהַ וְחֲטָאֶיהַ כּוֹאֲבִים,

עַד כָּמָה צוֹרְבוֹת עֵינֵיהַ וְקַבְקָבֶיהַ מְדַדִּים

עַל כֵּן בְּיַד קָשָה קִשְקַשְתִּי לְבַל תַּגִּיר זֵיעָה לַשָּווא.

אַך כְּשֶקָשֶּה לִתְפּוֹש

אֶת הַצִּיּוּר אֲשֶר נִכְתַּב

קַח רָק רֶגָע, קַח חָדְשַיִּים

אַל תִּכְפּוֹף אֶת רֹאש אַפְּךָ

כִּי לְךָ אנִי כָּתַבְתִּי

כּן לְךָ וְרַק לְךָ.